A Blog By Shahar Ben Halevi – שקט בקופסה
לפני 14 שנים גם אני התפללתי, כמו ישראלים אחרים, לשקט בקופסה מארץ רחוקה. בקשה כל כך מדוייקת שניסחה המשוררת המנוחה יונה וולך ז”ל בשיר שהפך ללהיט אלמותי של להקת בלאגן זכרונה לברכה. “שקט מופתי, מיום הולדתי ועד יום מותי”. כמו אחרים, ובניגוד לרבים, בחרתי לא לשבת ולהתפלל לטוב. לקחתי את גורלי בידי, ויצאתי להרפתקאת חיי, אוטוטו 14 שנים, והנה, בשעה טובה. שקט בקופסה, בארץ רחוקה. כשאני מרפרף בבוקר על אתרי החדשות וקורא על סיכומי הקטטות בסופי השבוע המהבילים של ישראל, מה אומר? עצוב מאוד לאן העסק הגיע, ויכול עדיין להיות יותר גרוע עם חבורת המטורפים שנוהגת את הרכבת הזאת עכשיו. בלי בלמים ובלי מעצורים זה רק עניין של זמן לפני שיורדים מהפסים, לא צריך להיות נביא בשביל לראות את זה. העניין הוא שאתה עטוף בשקט, מפונק בשקט מופתי, עניינים כאלו יכולים להטריד אותך רק לכמה דקות, אחר כך, אתה נשאב לסדר היום שלך, לעבודה ולשאר הדברים שצריך לסדר כדי לשמור על איכות החיים והשקט הכל כך יקר הזה, שהרווחת אותו בזיעת אפיך. שרק ימשך ככה.
