A Blog By Shahar ben Halevi – שבע השנים הקשות
חורף בחוץ עכשיו, חורף קנדי, אמנם מתון יחסית לחורפים קודמים שעברנו כאן, ובטח החורף הכי נוח בכל קנדה, אבל עדיין חורף סאב-ארקטי. הרבה ימים של גשם, רוחות, רחובות וונקובר רטובים וסחופים, והתנועה בהם איטית וזהירה. אלו ימים שבהם העיר מתקשטת באורות נוצצים ואנשים שמחים לפגוש אנשים, בנסיבות חברתיות, משפחות מצטופפות מסביב לשולחנות עמוסים, חולקות צהלות, מריבות וצחוקים. אלו הימים. מסיבות, משקאות, טפיחות על השכם וסיכומים של מאזנים וטבלאות נתונים. אבל לא לכולם אלו ימים מאושרים, יש כאלו שהחורף מכה בהם בבטן הרכה. וונקובר אולי מובילה בטבלאות בינלאומיות של איכות החיים, וגם הנופים מדהימים, אבל מחקר משותף שפרסמו אוניברסיטת מקגיל ו UBC, מגלה כי וונקובר היא העיר הכי עצובה בקנדה, טורונטו מדורגת אחריה. לטענת החוקרים הסיבות החשובות לאושר הן השתייכות קהילתית וביטחון חברתי, ולא דווקא הכנסה פנויה ואבטלה נמוכה. להיות שייך ולהרגיש משמעותי יותר חשוב מאשר באיזה סוג של טלוויזיה אתה צופה לפני השינה או איזו מכונית אתה נוהג. זהו אופי האדם. http://dailyhive.com/vancouver/vancouver-unhappiest-cities-canada-study-2018
