A Blog By Shahar ben Halevi – במנהרת הזמן
ושוב זה פסח ושוב אנו מצווים להגיד לבנינו, אפילו כאן, בוונקובר הרחוקה שבה אביב זה מקלחות קרות וארוכות, שהופכות את כולנו לסרדינים במעילי פלסטיק, מה שלא מפריע למהדרין, לעסוק בקדחתנות בהכנות לליל הסדר. לא שאני מאלו, הייתי (בסופרסטור), קניתי, הלכתי. אין לי זמן להכנות, כי כמו בכל שנה, אנחנו בעיצומה של עונת הפיילוטים. החודש שבו מגיעים אלינו שורה של מוצרי צריכה טלוויזיונים שמנסים לרכוש את אמונם של מנהלי הרשתות האמריקאיות. פיילוטים הם חיה מוזרה, אנשים משקיעים כסף פרטי – רק אמריקאים, כמובן, קנדים לא אוהבים סיכונים – מתוך תקווה שהתוכנית שלהם תיבחר ותחזיר להם בריבית דריבית. לנו, האנשים שאמורים להפוך את החזון שלהם למציאות, הפיילוטים מציגים אתגר עצום כי צריך לעשות רושם גדול ומיידי על מקבלי ההחלטות, והדרישות הן גבוהות ולא פשוטות. בסוף השבוע הזה יגיעו שישה צוותים אל קו הסיום, רטובים, מותשים, וחסרי נשימה. ליל הסדר השנה יצא ביום שישי הטוב שמוביל לאיסטר ביום שני, זהו סוף השבוע החופשי הארוך בשנה, משישי עד שלישי. הוא מסיים גם את השבועיים של חופשת האביב בבתי הספר, וגם את עונת הפיילוטים שלנו. אנשים נתנו את כל מה שיש להם, השאירו את האנרגיה והזיעה שלהם על המגרש ומאחורי המצלמה. בעוד חודשיים נדע מי ניצח בקרב על המיליונים ויוכל להמשיך להעסיק אותנו, הקנדים, כדי שנעזור להם להפוך למולטי מיליונרים. מי צריך פרמידות, היום מייצרים מוצרי תרבות עתירי דם סינטטי. העולם לא חי על מצות. אבל ברשימה שבלינק יש אפיקומן ישראלי, חפשו אותו.
